בדרך לעולם טוב יותר: מה הם 17 יעדי ה-SDG של האו"ם?

17 יעדי ה-SDG של האו"ם

ב-2015 אימצו כל 193 המדינות החברות באו"ם את אג'נדה 2030 לפיתוח עולמי בר קיימא, המהווה מתווה משותף לשלום ושגשוג לאנשים ולכדור הארץ, ובליבה 17 יעדים לפיתוח בר קיימא  (SDG – Sustainable Development Goals).

היעדים מתייחסים לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, ומהווים מעין קריאה אוניברסלית לפעול לסיום העוני, הרעב וחוסר השוויון, להגנה על כדור הארץ, ולהבטחת השלום והשגשוג לכלל אזרחי העולם.

17 היעדים עוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית, ובבסיסם הרעיון שפעולה בתחום אחד תשפיע גם על התוצאות באחרים, ושפיתוח גלובלי חייב להיות באיזון עם קיימות חברתית, כלכלית וסביבתית. היעדים נולדו מתוך הכרה בכך שסיום העוני חייב ללכת יד ביד עם אסטרטגיות שמשפרות את הבריאות והחינוך, מפחיתות את אי השוויון ומעודדות צמיחה כלכלית, כל זאת תוך התמודדות עם שינויי האקלים ופעולה לשימור הטבע, האוקיינוסים והיערות. 

מה הם יעדי ה-SDG לפיתוח בר קיימא?

1. מיגור העוני

היעד הראשון מבין יעדי ה-SDG הוא לשים קץ לעוני על כל צורותיו בכל מקום.  כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם חיה בעוני, וסובלת ממחסור במזון ובמים נקיים וכ-8% מאוכלוסיית העולם חיים בעוני קיצוני. בהתחייבותן לאג'נדה 2030, מדינות האו"ם התחייבו למגר את העוני בעולם עד שנת 2030 ו-"לא להשאיר אף אחד מאחור".  תחת יעד זה נכללות חמש תת מטרות: מיגור העוני הקיצוני – אנשים שחיים על פחות מ-1.25 דולר ליום, עד 2030; לצמצם ב-50% לפחות את שיעור הגברים, הנשים והילדים בכל הגילאים החיים בעוני על כל ממדיו; יישום מערכות ואמצעים להגנה סוציאלית לכולם, כולל קורת גג לכולם; להגיע לזכויות שוות לכל, בפרט לעניים ולפגיעים, בכל הנוגע למשאבים כלכליים וטכנולוגיים; בניית חוסן של עניים וכאלה הנמצאים במצב פגיע, מפני אסונות סביבתיים, כלכליים וחברתיים וצמצום חשיפתם לאירועי קיצון הקשורים לאקלים.

2. ביטחון תזונתי

היעד השני הוא לשים קץ לרעב , להשיג ביטחון תזונתי ותזונה משופרת ולקדם חקלאות בת קיימא. בין המטרות הנכללות תחתיו: לשים קץ לרעב ולהבטיח גישה של כל האנשים, במיוחד עניים ואנשים במצבים פגיעים, למזון בטוח, מזין ומספק לאורך כל השנה, וכן  לשים סוף לתת-תזונה, ולדאוג לתזונה מספקת לכלל האוכלוסיות.
בנוסף נכללות ביעד זה מטרות של גידול מזון בר קיימא בהן הכפלת התפוקה החקלאית וההכנסות של יצרני מזון בקנה מידה קטן עד 2030, וכן הבטחת מערכות ייצור מזון בנות קיימא ויישום פרקטיקות חקלאיות עמידות אשר יגדילו את הפריון והייצור, ויסייעו בשמירה על מערכות אקולוגיות, שמחזקות את יכולת ההסתגלות לשינויי אקלים.
מטרה נוספת בתחום החקלאות והביטחון התזונתי היא שימור המגוון הגנטי של זרעים, צמחים מעובדים וחיות מבויתות ועל מיני הבר הקשורים אליהם, לרבות באמצעות בנקים של מגוון זרעים וצמחים.

3. בריאות ורווחה

היעד השלישי הוא להבטיח חיים בריאים ולקדם רווחה לכולם. יעד זה כולל בין היתר את הפחתת תמותת האמהות והתינוקות בלידה, הפחתת התמותה של ילדים מתחת גיל 5 וכן לחימה במגפות מדבקות  ומיגור איידס, שחפת ומלריה ועוד, ומאבק במחלות המופצות דרך מים ומחלות מדבקות. 
בנוסף מתייחס יעד הבריאות והרווחה גם למניעת מוות ממחלות לא מדבקות, קידום בריאות הנפש; טיפול ומניעה של שימוש בסמים; צמצום פגיעה ומוות כתוצאה מתאונות דרכים.
סעיף הבריאות מתייחס גם להנגשת מידע על מין בטוח ותכנון משפחה, וכן נושאים של הנגשת כיסוי בריאותי, כולל הגנה על סיכונים פיננסיים, גישה לשירותי בריאות בסיסיים איכותיים וגישה לתרופות חיוניות וחיסונים לכולם. יעד נוסף בתחום הבריאות הוא , להפחית באופן משמעותי את מספר מקרי המוות והמחלות הנגרמים מזיהום וכימיקלים מסוכנים באוויר, במים ובקרקע.

4. חינוך והזדמנויות למידה

בתחום החינוך יעד ה-SDG הוא להבטיח חינוך איכותי, כולל ושוויוני ולקדם הזדמנויות למידה לכל החיים עבור כולם. מטרה אחת בתחום שוויון ההזדמנויות החינוכי היא להבטיח עד 2030, יזכו כולם, בנות ובנים להשלים חינוך יסודי ותיכוני חינם, שוויוני ואיכותי שיוביל לתוצאות למידה רלוונטיות ואפקטיביות. בנוסף מתייחס היעד גם לגישה להתפתחות איכותית בגיל הרך, טיפול וחינוך קדם יסודי לכולם, כך שהם יהיו מוכנים לחינוך יסודי.
עוד מתייחס היעד החינוכי להנגשת לימודים על תיכוניים לכולם, כולל הכשרות מקצועיות ואוניברסיטאות במחירים נוחים; וכן לצמצום פערים מגדריים בחינות ולהבטחת גישה שווה לכל רמות החינוך וההכשרה המקצועית גם לאוכלוסיות פגיעות, לרבות אנשים עם מוגבלות ועמים ילידים.
בנוסף מתחייבות המדינות לפי היעד הרביעי, לדאוג שכל הלומדים ירכשו את הידע והמיומנויות הדרושים לקידום פיתוח בר קיימא, לרבות, בין היתר, באמצעות חינוך לפיתוח בר קיימא ואורח חיים בר קיימא, לזכויות אדם, שוויון מגדרי, תוך קידום תרבות של שלום ואי אלימות.

חינוך איכותי לכולם, יעד SDG 4
Photo by Prado on Unsplash

5. שיוויון מגדרי

יעד 5 עוסק בהבטחת שוויון מגדרי והעצמת נשים וילדות והוא כולל מטרות כמו סיום האפליה המגדרית נגד נשים וילדות בכל מקום בעולם, ומיגור האלימות נגד נשים במרחב הציבורי והפרטי – לרבות סחר וניצול מיני. עוד מתייחס יעד זה לתופעות כמו נישואים בכפייה בגיל צעיר, ופגיעה כפויה כגון מילת נשים, וכן לעיגון זכותן של נשים לגישה לבריאות מינית ולזכויות פוריות.
שוויון מגדרי אינו מתייחס כמובן רק למניעת אלימות, אלא גם לשוויון הזדמנויות ושוויון כלכלי, כך למשל אחת ממטרותיו היא להכיר בעבודה ללא תשלום של נשים רבות במשק הבית והטיפול בילדים ולהקים תשתיות מדיניות ושירותים ציבוריים לתמיכה בהן, תוך קידום של שוויון ואחריות משותפת בתוך משק הבית. בנוסף מתייחס היעד לנושא של ייצוג נשים וקובע כי יש להבטיח השתתפות מלאה של נשים בחיים הפוליטיים הכלכליים והציבוריים ולהעניק ושוויון הזדמנויות למנהיגות בכל רמות קבלת ההחלטות.

6. מים ותברואה

יעד זה עוסק בהבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה לכל, או במילים פשוטות הנגשה של מקורות מים נקיים וראויים ושל תברואה והיגיינה לכולם. נכון להיום, לפחות 3 מיליארד אנשים בעולם תלויים במים שאיכותם אינה ידועה, ומשבר האקלים עלול לגרום באזורים מסוימים למשבר מים חמור ולמחסור במים ראויים לשתייה ורחצה.
מטרת יעד זה היא קודם כל להבטיח שלכל אדם בעולם תהיה גישה שוויונית למי שתייה בטוחים במחיר סביר, וכן לתברואה והיגיינה הולמת. בנוסף מתייחס SDG 6 לזיהום מקורות מים ולמחזור מים, וקובע כי עד שנת 2030, יש לשפר את איכות המים על ידי הפחתת הזיהום, ביטול השלכת פסולת וצמצום שחרור של כימיקלים וחומרים מסוכנים למקורות מים, וכן צמצום חצי  מכמות השפכים הבלתי מטופלים והגדלה משמעותית של מחזור מים ושימוש חוזר בטוח ברחבי העולם. עוד מתייחס היעד לשמירה, הגנה ושיקום מערכות אקולוגיות הקשורות למים, כולל הרים, יערות, אדמות ביצות, נהרות, אקוויפרים ואגמים.

7. אנרגיה בת קיימא

אמנם כ-90 אחוז מהעולם כבר מחובר לחשמל, אך למאות מיליונים בעולם עדיין אין גישה אליו. בנוסף לכך, למרות שאנרגיה היא הסקטור הכי מזהם ושריפת דלקים מאובנים היא המקור המרכזי לפליטת גזי חממה, רוב העולם עדיין לא עבר למקורות אנרגיה מתחדשים ובני קיימא, ולמעשה אלה מהווים (נכון ל-2019) פחות מ-20% מצריכת האנרגיה העולמית. מטרת היעד השביעי היא הבטיח גישה לאנרגיה זולה, אמינה, בת קיימא ומודרנית לכולם.
המטרות הכלולות ביעד זה הם התייעלות אנרגטית, הגדלת חלקה של אנרגיה מתחדשת בתמהיל האנרגיה העולמי והנגשה אוניברסלית לשירותי אנרגיה במחירים נוחים.

8. צמיחה כלכלית

היעד השמיני עוסק בכלכלה ותעסוקה, וכולל קידום של צמיחה כלכלית מתמשכת, עידוד תעסוקה מלאה ויצרנית ועבודה ראויה לכולם. אחת המטרות שהציב האום כחלק מיעד זה, היא שמירה על צמיחה כלכלית לנפש בהתאם לנסיבות הלאומיות, כולל צמיחה של לפחות 7 אחוזים בתוצר המקומי הגולמי בשנה במדינות הפחות מפותחות.
עוד עוסק יעד SDG לכלכלה ותעסוקה בהגדלת הפריון הכלכלי,באמצעות גיוון, שדרוג טכנולוגי וחדשנות, בהכשרת צעירים לעבודה ובקידום מדיניות מכוונת פיתוח התומכת בפעילויות פרודוקטיביות, יצירת מקומות עבודה ראויים, יזמות, יצירתיות וחדשנות. 
מטרה נוספת בתחום התעסוק היא להגיע לתעסוקה מלאה ושוויונית עד שנת 2030, לכל הנשים והגברים, כולל לצעירים ולאנשים עם מוגבלות, ולעיגון שכר שווה בעבור עבודה שוות ערך.
מבחינת תעסוקה מתייחס היעד גם להגנה על זכויות העבודה וקידום סביבות עבודה בטוחות לכל העובדים, לרבות מהגרי עבודה, בפרט נשים מהגרות, ואלה הנמצאים בעבודה מסוכנת.  כחלק מכך, מתייחס היעד לנושא העבודה בכפייה, כאשר המטרה היא לשים קץ לעבדות המודרנית והסחר בבני אדם ולהבטיח את האיסור עבודת ילדים, עד 2025 – נכון ל-2020, אחד מכל עשרה ילדים בעולם עובד בתנאי עבדות ילדים. 

9. קידום התעשייה ופיתוח חדשנות

יעד זה עוסק בפיתוח ובניית תשתיות שיתמכו בכלכלה בת קיימא, בתעשייה מתקדמת ובחדשנות. המטרות ביעד זה כוללות: פיתוח תשתית איכותית, אמינה, בת קיימא וגמישה, לרבות תשתית אזורית וחוצת גבולות, כדי לתמוך בפיתוח כלכלי וברווחת האדם, תוך התמקדות בגישה נוחה ושוויונית לכל; להעלות משמעותית את חלקה של התעשייה בתעסוקה ובתוצר המקומי הגולמי ולהכפיל את חלקה במדינות מתפתחות; להגביר את הגישה של מפעלים תעשייתיים בקנה מידה קטן, בפרט במדינות מתפתחות, לשירותים פיננסיים, לרבות אשראי בר השגה, ושילובם בשרשראות ערך ובשווקים.
עוד מתייחס יעד זה לקידום החדשנות, לפיתוח ואימוץ טכנולוגיות חדשות ותהליכים תעשייתיים נקיים וידידותיים לסביבה, ולשיפור המחקר המדעי.

10. צמצום אי השיוויון בין מדינות ובתוכן

בין 2015 ל-2021 מספר הפליטים בעולם עלה ב-44% וב-2021 לבדה כמעט 6,000 מהגרים איבדו את חייהם. נגיף הקורונה החריף את אי השוויון בהכנסות העולמי, והמלחמה באוקראינה גרמה לאחד ממשברי הפליטים הגדולים בעידן המודרני.
יעד זה נועד לקדם את השוויון בין אזרחי העולם, בתוך מדינות ובין מדינות שונות ולמנוע אפליה על כל רקע שהוא. הוא מתייחס הן לשוויון כלכלי, כאשר אחת ממטרותיו היא להגדיל את ההכנסה של 40% התחתונים של האוכלוסייה, והן לשוויון הזדמנויות ומניעת אפליה.
בתחום הפיננסי מתייחס יעד ה-SDG העשירי גם לשיפור הרגולציה והפיקוח על השווקים הפיננסיים והמוסדות הגלובליים ולהבטחת ייצוג וקול משופרים למדינות מתפתחות בקבלת החלטות במוסדות כלכליים ופיננסיים בינלאומיים על מנת לספק מוסדות יעילים, אמינים, אחראים ולגיטימיים יותר.
בפן של זכויות אדם, היעד כולל מטרות כמו הקלה על הגירה, קידום ההכללה החברתית, הכלכלית והפוליטית של כולם – ללא הבדל גיל, מין, מוגבלות, גזע, מוצא אתני, מוצא, דת או מעמד כלכלי או אחר והבטחת שוויון הזדמנויות וצמצום אי השוויון בתוצאות, לרבות על ידי ביטול חוקים, מדיניות ופרקטיקות מפלים וקידום חקיקה נגד אפליה.

11. ערים בטוחות ובנות קיימא

יעד 11 מתייחס לביטחון התושבים בערים ובהתיישבויות מסוגים שונים. הוא מתייחס לסוגיות כמו ביטחון מפני אסונות טבע, כאשר עשרות מדינות בעולם פגיעות במיוחד לשינויי האקלים, לזיהום אוויר ממנו סובלים 99% מהמתגוררים בערים בעולם, וכן לנגישות הציבור למערכות בריאות, שירותים עירוניים בסיסיים, מערכות תחבורה ציבורית מפותחות ושטחים ציבוריים פתוחים בערים.
בין המטרות הכלולות ב-SDG 11: הבטחת גישה לכולם לדיור הולם, בטוח ובמחיר סביר ולשירותים בסיסיים ושדרוג שכונות עוני; הנגשת מערכות תחבורה בנות קיימא ובמחיר סביר לכולם, ושיפור הבטיחות בדרכים; גישה אוניברסלית למרחבים ירוקים וציבוריים בטוחים, מכילים ונגישים; שיפור איכות האוויר והטיפול בפסולת במרחבים עירוניים ועוד.

12. צריכה וייצור בני קיימא

הרגלי הייצור והצריכה שלנו הם גורם מוביל למשבר האקלים, הם מכלים משאבי טבע, מגיבירים את כמות הפסולת, אחראים לפליטות גזי חממה, לזיהום ולפגיעה במגוון הביולוגי. דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בתעשיית האופנה, בכמות המזון המבוזבז בעולם ובטיפול הגרוע בפסולת כאשר פחות מרבע מהפסולת העולמית ממוחזרת.
מטרת יעד זה לקדם שימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, ולהעלות את המודעות להשפעת הצרכנות שלנו על הסביבה. יעד הצריכה והייצור כולל צמצום בחצי את בזבוז המזון העולמי לנפש ברמת הקמעונאות והצרכנים; ניהול תקין לסביבה של כימיקלים ופסולת לאורך מחזור חייהם, בהתאם וצמצום שחרורם לאוויר, למים ולקרקע; צמצום ייצור הפסולת באמצעות מניעה, צמצום, מיחזור ושימוש חוזר וכן עידוד חברות, במיוחד חברות גדולות ובינלאומיות, לאמץ שיטות בנות-קיימא ולשלב מידע בנושא קיימות בדיווחים שלהן. 

13. מאבק במשבר האקלים אי השיוויון בין מדינות ובתוכן

חלון ההזדמנויות לבלימת ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הולך ומצטמצם ועם כל ההערכה של האו"ם, התרחישים העתידיים הולכים ונהיים קודרים יותר. משבר האקלים צפוי להביא עימו כבר בשנים הקרובות יותר מצבי קיצון אקלימיים בהם גלי חום ובצורות שיגרמו למוות ולמחסור במזון, יותר שריפות ויותר שטפונות, עלייה של פני הים, ופגיעה בבעלי חיים ומערכות אקולוגיות.
למרות כל אזהרות המדענים, נכון להיום פליטות גזי החממה רק עולות בכל שנה, והמדינות רחוקות מלעמוד בהבטחות שלהן ואינן ערוכות להתמודדות עם משבר האקלים. מטרותיו של יעד ה-SDG למלחמה דחופה במשבר האקלים הן חיזוק החוסן ויכולת ההסתגלות למפגעים ואסונות טבע הקשורים לאקלים בכל המדינות וכן שיפור החינוך, והעלאת המודעות ליכולת האנושית והמוסדית בנושא הפחתת שינויי אקלים, הסתגלות, הפחתת השפעות והתרעה מוקדמת.

SDG 13, מאבק במשבר האקלים
Photo by Markus Spiske on Unsplash

14. שימור האוקיינוסים והמשאבים הימיים

האוקיינוסים הם המערכת האקולוגית הגדולה והחשובה ביותר בכדור הארץ, אך הם סובלים ממגוון איומים בהם דיג יתר שמרוקן את האוקיינוסים מדגים, זיהום שפוגע בשוניות האלמוגים ומיליוני טונות של פסולת פלסטיק שמושלכות לים מידי שנה.
בין מטרותיו של יעד 14:  למנוע ולהפחית באופן משמעותי את זיהום הים מכל הסוגים, בפרט מפעילויות יבשתיות, כולל פסולת ימית וזיהום תזונתי; הסדרת הדיג ובלימת דיג היתר על מנת לשקם את אוכלוסיית בעלי החיים הימיים; שיקום ושימור חופים וניהול בר קיימא של דיג.

15. הגנה של מערכות אקולוגיות

SDG 15 מתייחס להגנה על כלל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ: הגנה של מערכות אקולוגיות באדמה, שחזורן וקידום שימוש בר קיימא בהן, ניהול בר קיימא של יערות, מאבק נגד מדבור, עצירה והפיכה של הריסת קרקעות, ועצירת האובדן של מגוון ביולוגי.
אזורי יער עצומים נכרתים ונשרפים בכל שנה, 90% מהם על מנת לפנות מקום לשטחים חקלאיים וכ-40 אלף מיני בעלי חיים נמצאים בסכנה הכחדה, היעד ה- 15 של ה-SDG הוא להגן על ערכי הטבע ובעלי החיים. 
בין המטרות הכלולות ביעד זה: שימור, שיקום ושימוש בר-קיימא של מערכות אקולוגיות;  עצירת כריתת יערות, שיקום יערות מושחתים והגברת הייעור ברחבי העולם; מאבק במדבור, שיקום אדמות וקרקע מדולדלת, לרבות קרקעות שנפגעו מבצורת ושיטפונות; לנקוט בפעולה דחופה ומשמעותית לצמצום ההידרדרות של בתי הגידול הטבעיים, לעצור את אובדן המגוון הביולוגי, ולהגן על מינים בסכנת הכחדה; לנקוט בפעולה דחופה להפסקת הצייד והסחר במינים מוגנים של חי וצומח; צמצום ההשפעה של מינים זרים פולשים על מערכות אקולוגיות ועוד.

16. קידום זכויות אדם בסיסיות

קידום חברות שלוות ומכלילות לפיתוח בר קיימא, אספקת גישה לצדק לכל ובניית מוסדות יעילים, אחראים ומכלילים בכל הרמות. היעד מתייחס הן לקידום השלום העולמי, והן למיגור שחיתות, אלימות ופשע ולהגנה, ביטחון וצדק לכל אזרחי העולם.
מטרות יעד זה כוללות: להפחית באופן משמעותי את כל צורות האלימות ואת שיעורי התמותה הקשורים לאלימות בכל מקום; לשים קץ להתעללות, ניצול, סחר וכל צורות האלימות נגד ילדים; לקדם את שלטון החוק ברמה הלאומית והבינלאומית ולהבטיח גישה שווה לצדק לכולם;  לצמצם משמעותית את זרימת הכספים והנשק הבלתי חוקיים ולהילחם בפשע המאורגן; לצמצם באופן משמעותי את השחיתות והשוחד על כל צורותיהם; להרחיב ולחזק את השתתפותן של מדינות מתפתחות במוסדות הממשל העולמי; לספק זהות משפטית לכולם, כולל רישום לידה; להבטיח גישה ציבורית למידע ולהגן על חירויות יסוד, בהתאם לחקיקה הלאומית ולהסכמים בינלאומיים.

17. שותפות גלובלית לפיתוח בר קיימא

היעד האחרון ברשימת יעדי ה-SDG הוא למעשה קריאה לשיתוף פעולה בין מדינות ובין קהילות ביישום המטרות והצעדים שהגדיר האו"ם למימוש היעדים. הוא כולל 19 מטרות שונות המתייחסות למימון וסיוע בין מדינות, להנגשת מידע וטכנולוגיה ועוד, ביניהן:  גיוס משאבים; סיוע של מדינות מפותחות למדינות מתפתחות; שפר שיתוף פעולה אזורי ובינלאומי בנושאי מדע וטכנולוגיה; קידום פיתוח והפצה למדינות מתפתחות של טכנולוגיות ידידותיות לסביבה; קידום מערכת סחר אוניברסלית ושוויונית תחת  ארגון הסחר העולמי; שיפור היציבות המקרו-כלכלית העולמית, לרבות באמצעות תיאום מדיניות ועוד.

בסך הכל כוללים ה-SDG תחת 17 היעדים שלהם 169 מטרות ויותר מ-300 מדדים לבחינת העמידה בהם. נכון להיום, 8 שנים מאז קביעת היעדים, ברוב המדינות החתומות על אג'נדה 2030, לא הושגו שינויים משמעותיים ברוב המדדים. מידי שנה מפרסם האו"ם דוח התקדמות, בדוח האחרון אשר פורסם ביולי 2022 נכתב כי "משברים מדורגים ומקושרים זה לזה מציבים את סדר היום לפיתוח בר קיימא לשנת 2030 בסכנה חמורה, יחד עם הישרדותה של האנושות עצמה." על פי הדוח לא נעשה מספיק כדי לקדם את יעדי הפיתוח הבר קיימא, ובעוד העולם ממשיך להתמודד עם משברים מזדמנים כמו נגיף הקורונה וסכסוכים בין מדינות, הדוח מדגיש את חומרת וגודל האתגרים העומדים בפנינו כדי לעמוד ביעדים.