למה חשובה לנו האחריות התאגידית של חברה שנרצה להשקיע בה, איך נדע כמה סיכון יש בהשקעה שלנו ואיך זה קשור להשפעה על הסביבה וליעדי הפיתוח הבר קיימא של האו"ם?
העולם העסקי והכלכלי מלאים במונחים, קיצורים וראשי תיבות, או בקיצור אותיות – שאם אתם לא מהתחום כנראה אין לכם מושג מה הן אומרות. אבל אם חשוב לכם לעשות כסף, וגם שהכסף שלכם ישפיע לטובה על הסביבה והעולם – יש שני מונחים שאתם חייבים להכיר.
הראשון הוא ESG מונח מתחום האחריות התאגידית, שמכוון להשקעה אחראית. אחראית כלפי מי? כל אחת מהאותיות מסמלת אספקט אחר – Environmental – הסביבה, Social – החברה ו-Governance – ממשל תאגידי. כדי שהשקעה תחשב השקעה אחראית, לא מספיק שההשקעה תניב רווח כלכלי, היא צריכה גם לעמוד בקריטריונים של התחשבות ברווחה החברתית והסביבתית, הכוללים מגוון רחב של תחומים כמו גיוון, שיוויון, שקיפות וכן דפוסי זיהום ופליטות ושמירה על הסביבה.
אז נכון, נשמע חשוב שחברות יקחו אחריות ויפעלו בהגינות כלפי החברה והסביבה, אבל בתכלס – מה זה משנה לנו? ESG הוא למעשה מנגנון ניהול סיכונים למשקיעים. כשמשקיע פרטי או גוף השקעות מעוניין לרכוש מניות בחברה מסוימת, נרצה לדעת שהחברה שנשקיע בה היא בת קיימא – לא במובן של שומרת על הסביבה, אלא במובן שהיא באמת יכולה להתקיים לאורך זמן, מבלי שיקרה משהו שישנה פתאום באופן חד את הרווחיות שלה ויפגע בכסף שלנו.
איך היעדר אחריות תאגידית יכול להיראות? לדוגמה, אם נשקיע בחברת נפט, אבל אז מיכלית תפגע ותיהיה דליפה ענקית, כי הדירקטוריון לא התייחס ברצינות לנהלי בטיחות ולא היו מספיק הכשרות – זה אומר שהחברה לא מספיק אחראית לסביבה, ובסופו של דבר זה יגרום לנזק עבורנו המשקיעים. באופן דומה, גם אם בחברה כלשהי יש חלילה מקרה של הטרדה מינית, תהיה לזה השפעה על רווחי החברה ובהתאם לכך – גם על כספי המשקיעים; אפילו אם דעת הקהל על החברה לא טובה זה יכול להשפיע. לכן, כשאנחנו רוצים להשקיע, זהו האינטרס שלנו לבחון את מדד ה-ESG של החברה בה נשקיע את כספנו, כדי לוודא שאנחנו בוחרים בהשקעה משתלמת ולא מסכנים את הכסף שלנו.
כדי לעזור למשקיעים, האו"ם קבע כמה עקרונות לאיך נראית השקעה אחראית, המכונים PRI, ראשי תיבות של Principles of Responsible Investing. ה-PRI מסייעים למשקיעים לשלב שיקולי ESG בקבלת החלטות ההשקעה, ולאזן בין תשואה פיננסית לשיקולים אחרים כגון קיימות, אתיקה, גיוון וניהול סיכונים. משקיעים שחותמים על עקרונות ה-PRI מפגינים את מחויבותם לתמוך בפרקטיקות של השקעה אחראית. נכון לשנת 2021, למעלה מ-3,000 משקיעים עם יותר מ-103 טריליון דולר בנכסים נרשמו ל-PRI.

מה בפועל מצריך ה-ESG מחברה?
עקרונות ה-PRI הם גם מעין מצפן עבור חברות כיצד לפעול על מנת שנרצה להשקיע בהן, העקרונות כוללים שילוב של סוגיות ESG בתהליכי קבלת החלטות בחברה וכן דיווח על פעילות החברה ועל יישום עקרונות ESG. חברה שרוצה לוודא שהיא עומדת במדדים אלו, נדרשת לאסוף דאטה לא רק של החברה עצמה ההשפעה החברתית שלה וטביעת הרגל הפחמנית שלה, אלא גם על אלו של כל קבלני המשנה שלה, לאורך כל שרשרת האספקה. כך למשל, חברת אופנה תדרש לא רק לבדוק עד כמה היא מזהמת, אלא לאסוף מידע גם על ההתנהלות של ספקי הבדים, הצבעים ואפילו הרוכסנים איתם היא עובדת.
למה ESG חשוב לחברות ישראליות?
הגישה העסקית הזו, היא למעשה הדרך החדשה לעשות עסקים, וארגונים שעדיין מתנהלים דרך המשקפיים של שורת הרווח בלבד, עלולים להפוך ללא רלוונטיים. כבר היום, בנקים בחו"ל מציבים דיווחי אחריות תאגידית כתנאי למתן הלוואה ואשראי, הצרכנים הופכים מודעים יותר ויותר ומעדיפים לרכוש מוצרים בעלי אימפקט סביבתי נמוך, ועובדים לא מוכנים לעבוד בחברות מזהמות.
אבל זו לא רק נורמה של דאגה לסביבה – גם הרגולציה משתנה בהתאם, וכבר בשנים הקרובות צפוי להיכנס באירופה, ובתקווה גם בישראל, מס פחמן; מה שאומר שכל חברה תצטרך לשלם מס במדינת המוצא או באיחוד האירופי (מס גבולות) כדי לייצא את המוצר שלה. זה גם אומר שחברות שלא יעמדו בקריטריונים של ה-ESG לא יוכלו לעבוד באיחוד האירופי.
החברות הגדולות בעולם כבר מיישמות: 95% מהחברות הנכללות במדד S&P 500 הן כאלו שמציגות דיווח ESG. אמנם ישראל קצת מאחור, אבל אפילו כאן נכללה ב-2022 התייחסות ל-ESG, בדוח המפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה. ולמרות שבישראל אין חובה רגולטורית על החברות לפרסם דוחות ESG, זהו מדד שנלקח בחשבון כשבודקים את ההשפעה הסביבתית של חברות, ויש לו משמעות מבחינת נראות ודעת קהל. כך או כך, מכיוון שמדובר בשוק גלובלי, חשוב לעמוד בחוקים כדי להישאר במשחק.
מה זה SDG ואיך זה קשור להשקעות שלנו?
מהצד השני של המשחק, נמצא ה-SDG – ראשי תיבות של Sustainable Development Goals, ובעברית יעדי פיתוח בר קיימא. ה-SDG כולל 17 יעדים לפיתוח גלובלי אותם קבע האו"ם בשנת 2015, ואשר מתייחסים לאתגרים המרכזיים של האנושות וכוללים מנעד רחב של נושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. בכלליות ניתן לומר שמטרת היעדים היא להטיב עם האנושות כולה, מעין קריאה אוניברסלית לפעול לסיום העוני, הרעב וחוסר השוויון, להגנה על כדור הארץ, ולהבטחת השלום והשגשוג לכלל אזרחי העולם.
יעדים אלו עוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית, ואומצו על ידי 193 המדינות החברות באו"ם (בהן ישראל) – אשר חתמו על התחייבות לגבש תוכניות ודרכי פעולה ליישום היעדים עד שנת 2030 (לכן מכונה תכנית היעדים גם "אג'נדה 2030"). היעדים מכירים בכך שפעולה בתחום אחד תשפיע על התוצאות באחרים, וכי הפיתוח הגלובלי חייב להיות באיזון עם קיימות חברתית, כלכלית וסביבתית.

איך כל זה קשור לכסף שלנו?
לפי האו"ם, כדי להצליח לעמוד ביעדי ה-SDG, נדרש סכום של כ- 3 – 4.5 טריליון דולר, אשר יועברו ליוזמות כאלה מידי שנה. עבור חברות, ה-SDG הוא מעין מדד לאימפקט של החברה – למשל, עד כמה הצליחה לצמצם את אי השיוויון המגדרי בהייטק, או כמה בפועל תרמה למטרה מסויימת.
כל חברה יכולה לגייס השקעה לטובת מטרה מסויימת בעזרת אגרות חוב: במקום לקנות מנייה בחברה אנו כמשקיעים יכולים לקנות אג"ח חברתיות שכאלה, שהן בעצם סוג של הלוואה למען מטרה חברתית מסוימת – למשל מימון חיסונים לילדים באפריקה. אם החברה תעמוד ביעד שלה ותצליח לממן את המטרה, הכסף יוחזר אלינו עם ריבית נמוכה, אך אם היא תכשל בהשגת היעד – ההחזר יהיה בריבית גבוהה. הכלי הזה למעשה מהווה תמריץ עבור חברות לעמוד ביעדים החברתיים (כדי לשלם לנו פחות).
לסיכום, אפשר לומר ש-ESG ו-SDG הם שני צדדים של אותו מטבע, ושניהם כלים עבור חברות שיכולים לתמרץ אותנו להשקיע דווקא בהן. ההבדל הוא, שבעוד ה-ESG עוזר לנו לדאוג בעיקר לאינטרסים של עצמנו ולהימנע מסיכונים מיותרים, כשאנחנו משקיעים בחברות שמשקיעות ביעדי ה-SDG אנחנו גם יוצרים אימפקט חברתי או סביבתי – כזה שבא לפעמים גם על חשבון הרווח שלנו.
בימים אלו אנחנו עדים ללא פחות ממהפכה – מהפכת האימפקט, שנובעת מיותר ויותר אנשים שעושים את ההקשר בין הכסף שלנו ואיפה אנחנו משקיעים אותו לבין ההשפעה שלנו על העולם. המושגים האלו הולכים ונהיים בולטים ומשמעותיים בעולם העסקי. ואתם, יודעים איפה הכסף שלכם מושקע ומה האימפקט שלו?